מטרה: לבחון את ההשפעות של טיפול בשדה אלקטרומגנטי פועם (PEMF) על קידום הריפוי והמיקרו-סירקולציה של כיבים כרוניים בכף הרגל הסוכרתית.
עיצוב: ניסוי קליני אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו על תת-קבוצה הומוגנית של כיבים כרוניים בכף הרגל סוכרתית.
תפאורה: בית חולים ואוניברסיטה.
חולים: 13 נבדקים (7 בקבוצת PEMF ו-6 בקבוצת הביקורת) שאובחנו עם סוכרת מסוג 2 והחלמה לא מספקת של כיב(ים) ב-4 השבועות הקודמים גויסו.
התערבויות: הנבדקים הוקצו אקראית לקבלת טיפול PEMF פעיל (משך: 60 דקות; תדירות: 12 הרץ; עוצמה: 12 גאוס) או PEMF לא פעיל למשך 14 מפגשים תוך 3 שבועות.
מדדי תוצאה עיקריים: הערכה על סגירת הפצע, עומק הפצע ומיקרו-סירקולציה בוצעה בבסיס, בסוף תקופת הטיפול ומעקב של חודש.
תוצאות עיקריות: עד סוף תקופת הטיפול, חלה ירידה של 18% בגודל הפצע בקבוצת ה-PEMF הפעילה לעומת ירידה של 10% בקבוצת הביקורת. קבוצת PEMF הראתה עלייה מצטברת משמעותית במהירות הדם הנימים בעור (ב-28%) ועלייה של 14% בקוטר הנימים. לעומת זאת, קבוצת הביקורת הראתה ירידה הן במהירות הדם והן בקוטר הדם.
מסקנה: במחקר זה, נראה היה שטיפול ב-PEMF מאיץ ריפוי פצעים ומשפר את המיקרו-סירקולציה.